שִׁילַת הוא מושב על כביש 443, סמוך לקו הירוק במועצה אזורית חבל מודיעין, מצפון לעיר מודיעין. המושב נוסד בשנת 1977, במקום בו שכן עד 1948 הכפר הערבי שילתא.
בשנת 1975 יזמה קבוצת קצינים בצבא קבע רעיון להקמת יישוב באזור מודיעים. לגרעין המתהווה היה יעד, "חירבת ביר טוויל" היא גבעת הברושים שבין מכבים רעות, מכאן שם הגרעין המייסד: "באר טל". הרעיון של המקימים היה הקמת קהילה יצרנית המבוססת על משק מלאכה ותעשייה משפחתי במסגרת של מושב עובדים. תנועת המושבים סירבה לקבל יצור כלאיים כזה לשורותיה והתנועה המיישבת היחידה שהסכימה לאמץ את המושב בחום הייתה תנועת העובד הציוני.
באותה עת החליטה ועדת השרים להתיישבות, שבראשה השר ישראל גלילי, בעקבות החלטת העצרת הכללית האו"ם בדצמבר 1975 בה הוכרז על הציונות כתנועה גזענית, החלטה שלימים בוטלה, לעבות ביישובים את הקו הירוק (קו שביתת הנשק 1949). בסוף שנת 1976 החליטה ועדת השרים שהיישוב יוקם באזור חורבת שילתא, באזור בו התקיים קרב חירבת כוריכור במלחמת העצמאות, ועל כן ניתן לו השם “שילת”.
ראשוני המתיישבים, 25 משפחות, עלו על הקרקע במקום ב-16 באוגוסט 1977. טקס חנוכת היישוב נערך ב-11 באוקטובר 1977, בנוכחות נציגי הממשלה, התנועה המיישבת, הסוכנות היהודית ומשפחות החברים. באותה עת לא היו חשמל, כבישים, מדרכות וקווי טלפון. והתושבים התגוררו ב"מחנה הארעי" שהיה בנוי מבטון שצופה בשפריץ חיצוני וקירות גבס.
עם היווסדו, פרנסתו של המושב התבססה על שילוב תעשייה, חקלאות ותיירות. שילת היה המושב הראשון והיחיד בישראל בו הוקצו נחלות לתעשייה ולא רק לחקלאות. כשנה לאחר הקמת היישוב הגיעו 10 משפחות נוספות והמושב מנה 35 משפחות. במהלך השנים נקלטו משפחות נוספות ומ-1991 היו בו 57 משפחות בעלי נחלה חברי האגודה השיתופית.
בשנת 1980 נסלל כביש הגישה אל היישוב.
במושב הוקמה אנדרטה וחדר זיכרון לזכר הנופלים בקרב חירבת כוריכור. כן נוסד בית הספר לפיד המ"ה שגם הוא מנציח את זכר 45 הנופלים.